דִּיסְקֹוס

דִּיסְקֹוסI, דִּסְקֹוס, m. (δίσχος) disk, plate, trencher. Ex. R. s. 15 די׳ של לבנה the disc of the Moon. Ib. דס׳ שלה her (the Moons) disc. Y.Ab. Zar. I, 39b ד׳ מלא דינרין (Bab. ib. 6b דינרא קיסרנאה, v. דִּינְרָא) a plate full of (gold) denars. Gen. R. s. 33 דס׳ דדהב a golden plate. Ib. s. 11 דיוסקום אחד טעוןוכ׳ (corr. acc.; Var. Ar. טרפזין; Sabb.119a שלחן; Pesik. R. s. 23 תמחוי) a large trencher carried on sixteen poles. Esth. R. to I, 19; a. e.Pl. דִּיסְקֹוסִים, דִּיסְקֹוסִין. Gen. R. s. 10 a bath-tub in which were שני די׳ נאים Ar. (ed. דיו׳; Yalk. Gen. 16 דיסקסי׳, דסקיוס׳; Yalk. Prov. 961 רסיקיסין, corr. acc.) two fine disks.Ib. דיסקים, v. דִּיסְקְרִין.